<h1>בה"ג הלכ' קידוש והבדלה</h1>
<h2>דף כו:</h2>
[פסק] והיכא דמיקלע יומא טבא באפוקי דשבתא מאן דלית ליה חמרא מברך ברישא המוציא והדר אשר קדשנו במצותיו ושהחיינו, וכד חזי נורא מברך בורא מאורי האש, אבל המבדיל לא לימא דכי תקינו רבנן הבדלה על חמרא תקינו, ומן רבנן דאמרי מבדלינן על ריפתא כדרכא, השתא הבדלה בלא כוס מבדלינן במקום דצריך למלאכה, על שיכרא מבדלינן במקום דלית חמרא, הכא נמי לקדושי קא מיכוין וסדר ברכות קא סדר.
אמר ר' זירא יום טוב שחל להיות באמצע שבת אומר המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לגוים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה ב"א ה' המבדיל בין קדש לחול, מאי טעמא, סדר הבדלות הוא מונה.
והיכא דמיקלע יומא טבא בחד בשבא מבדלינן דאמר רבי זירא (חולין כ"ו:) יום טוב שחל להיות באמצע שבת וכו'. יומא טבא במעלי שבתא ושבתא בתריה לא אמרינן הבדלה, דתנו רבנן (פסחים ק"ד.) אומרין הבדלות במוצאי שבתות ובמוצאי ימים טובים ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי יום טוב לחולו של מועד ומוצאי שבת ליום טוב, אבל לא ממוצאי יום טוב לשבת. וממוצאי שבת ליום טוב אומר קידוש והבדלה על חד כסא, ואף על גב דקיימא לן בעלמא דאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד קידושא והבדלה חדא מילתא היא, דאיתמר (שם ק"ב:) יום טוב שחל להיות באחד בשבת אביי אמר יקזנ"ה רבא אמר יקנה"ז יין קידוש נר הבדלה זמן, והלכתא כרבא. (חולין כ"ו:) כיצד מבדילין, בין קודש לקודש, רבי דוסא אומר בין קודש חמור לקודש הקל ולית הלכתא כוותיה.
